מהו אזור הנוחות שלנו? למה בכלל אנחנו נמשכים אליו? מה גורם לנו להישאר באזור הנוחות ולהגיע למצב שאנחנו תקועים בו שנים?
באזור הנוחות שלנו אנחנו לא רוצים או לא יכולים לאתגר את עצמנו. לדוגמא, אם אנחנו רוצים להתאמן בשביל לשמור על כושר או להוריד במשקל, זה אומר שעכשיו נצטרך לקום מהספה או מהמיטה, להתלבש בבגדי ספורט לצאת לרחוב או לחדר הכושר ולהתחיל להזיע. שלא נדבר על הגשם שיש בחוץ או השרב הכבד שגורם לנו לחשוב על זה שנית ורוב הפעמים פשוט לוותר.
או למשל להתפטר מהעבודה שאנחנו לא מרוצים בה כבר שנים- אבל הפחד של "מה יהיה" ו"איפה נעבוד" ו"איך נכניס כסף" גורם לנו בתת מודע פשוט להתעלם מהכל ופשוט להעביר עוד יום ועוד יום באזור הנוחות הבינוני שלנו.
בהרבה מהפעמים אנחנו פשוט מפחדים להיכשל, ולכן מלכתחילה לא מאתגרים את עצמנו.
יש כאלה שיגידו שאין להם סיכוי לשמור על תזונה- ולכן אפילו לא ינסו לשמור עליה.
אז מה כן יגרום לנו לצאת מאזור הנוחות? איך נגרום לעצמנו לקום מהספה ולהתחיל באמת "לעשות" ולהיות אפקטיביים?
1. לא להתכחש לבעיה שיש לנו!
אחת הדרכים הראשוניות להתחלת התהליך היא להודות שאנחנו נמצאים באזור הנוחות שלהו, ולהבין שהמצב כרגע הוא לא אידאלי עבורנו.
זה יכול להיות בכושר, בזוגיות, בעבודה, הביטחון העצמי ובאינסוף אספקטים בחיינו.
ברגע שנבין שהמצב הנוכחי בו אנו נמצאים הוא לא מספיק טוב בשבילנו ולא יקדם אותנו לשום מקום בו אנחנו חולמים להיות, לא תהיה לנו ברירה אלא "להרים את הכפפה" ולהתחיל לעבוד- ולהבין שהגיע הזמן לעשות דברים שלא עשינו עד היום, על מנת להשיג דברים שלא השגנו עד היום.
2. הגדרת מטרות:
הצעד הבא בתהליך הוא הגדרת מטרות.
זה חלק נורא חשוב כי רק כך אנחנו יכולים להתחיל לפרק את מטרת העל אליה אנחנו שואפים, למספר מטרות קטנות וכך בעצם לבנות לעצמנו את הביטחון העצמי הנדרש לתהליך- כי התחלנו להשיג את המטרות הקטנות- והשגת רובן היא חלק גדול ממטרת העל.
חלק גדול מתהליך הגדרת המטרות הוא תכנון הלו"ז היומי - על מנת שנוכל להתחיל להגשים את המטרות והמשימות שהצבנו לעצמינו, אנחנו צריכים לתכנן את הזמן שלנו ולפרק אותו לדקויות הקטנות ביותר.
למשל- אם נרצה לרדת במשקל, עלינו לתכנן את הארוחות שלנו מראש - ארוחת בוקר, צהריים, ערב וארוחות ביניים.
לאחר מכן נתכנן גם את האימון היומי.
נעדיף שכל המטרות היומיות הללו יתבצעו באותה השעה, כי כך נתרגל את עצמנו ואת המוח שלנו לבצע את הפעולות האלה שוב ושוב- עד שהן יושרשו בנו כהרגלים.
ישנם מחקרים שאומרים שכדי להטמיע הרגל חדש, אנחנו צריכים לחזור על הפעולה למשך 66 ימים.
3. ליצור לעצמנו סביבה תומכת!
כאשר אנו פועלים למען יציאה מאזור הנוחות, הסביבה שלנו היא פקטור מאוד חשוב בנושא.
למשל- אם יש לנו בעיית שתייה שאנחנו מעוניינים להתגבר עליה, אבל כל מה שהחברים שלנו עושים זה לשתות אחרי העבודה- אנחנו צריכים לזהות שפה נוצרת בעיה או פתח לבעיה.
אם יש לנו בעיה בביטחון העצמי ובן או בת הזוג שלנו ימשיכו להוריד אותנו למטה, אז הוא או היא הם בעצם חלק גדול מהבעיה.
הסביבה שלנו מכריעה בחיינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.
על מנת להתחיל ולהשיג את מה שאנחנו רוצים, נשאף להיות בסביבה של אנשים שכבר עברו את התהליך בהצלחה.
למשל, אם נרצה לפתוח עסק מסוים- נחפש מישהו שכבר יש לו עסק דומה ונשאף ללמוד ממנו כמה שיותר. איך הוא עשה את מה שהוא עשה? נתייעץ, נתנסה, נלמד מהטעויות, והכי חשוב- נאמין בעצמנו. רוב הסיכויים שנצליח גם אנחנו.
4.לא לוותר גם כשנכשלים:
אז התחלנו את התהליך, בשבוע או השבועיים הראשונים הכל הולך לנו טוב.. ואז מגיע המשבר הראשון. ריב קשה עם בן או בת הזוג? אולי קונפליקט בעבודה?
פה הגענו לנקודת מבחן - כאן אנחנו נמדדים. האם נמשיך בהלך הרוח שהיינו בו עד כה?
האם נמשיך להתאמן וללמוד? האם נמשיך לעשות את כל מה שרצינו לעשות, או שזו תהיה נקודת השבירה? האם אנחנו מוכנים, אחרי כל העבודה הקשה והדרך שכבר עברנו, לזרוק הכל ולחזור לאזור הנוחות שלנו? שהיינו בה קודם.
אם נצליח להתגבר על נקודה זו, נעלה על הדרך המלך. ואם נוותר, נחזור עשרה צעדים אחורה. לכן נקודת דרכים זו היא כל כך קריטית וחשובה- ולכן אנחנו צריכים לעצור, להבין שלא תמיד הכל הולך והכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. פשוט ננשום עמוק ונמשיך הלאה.
תזכרו - כשתינוק לומד ללכת, הוא נופל אלפי פעמים עד שהוא מצליח ללכת בלי לעצור! כולנו היינו תינוקות, וכולנו למדנו ללכת.
אז לסיכום, חישבו עם עצמכם- האם אתם באזור הנוחות שלכם?
מתי בפעם אחרונה פעלתם למען החלומות שלכם?
מתי עשיתם משהו בשביל עצמכם וההתקדמות שלכם?
תזכרו- "איפה שיש מטרה יש דרך."